מותר לילדי לצפות בסדרות וסרטים?
שלום,
אני מתלבט מה לאפשר לילדים שלי לראות במחשב בימי החופש.
ברור שאני לא נותן להם לצפות בכל מה שיש ברשת, אלא רק בדברים שנראים לי בעלי ערך וצנועים. אבל גם בסדרות ממש חינוכיות תמיד יהיו גם שחקנים וגם שחקניות. האם עצם זה שהבנים שלי מסתכלים על השחקניות זה לא בעיה?
הם הרי מסתכלים בתשומת לב ולאורך זמן.
האם זה כמו מדריכת כושר בצבא, שם חיילים דתיים לא אמורים להסתכל?
תשובה
שלום לך,
תודה על שאלתך,
אשריך שאכפת לך מהתכנים בהם ילדיך צופים, ואתה מוכן להשקיע בכך חשיבה ומאמץ. יהי רצון שתשבע רוב נחת.
אתה שואל אם מותר שהבן יצפה בשחקניות המשחקות בסדרה או בסרט. לא ציינת בן כמה הבן, אני מתארת לעצמי שהגיע לגיל חינוך ואולי אף למצוות, ומכאן השאלה.
לפי ההלכה אכן יש איסור להסתכל בנשים, ו"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד" (שוע אבן העזר כ"א). אולם, מכיוון שבעולם חיים גברים ונשים ברור שלא ניתן לחיות בלי לראות אלו את אלו כלל. בגמרא נזכרות אינטראקציות בין אמוראים לנשים ללא חוסר צניעות, למשל רב שקרא את הפסוק "מה רבו מעשיך ה' " על אישה גויה (ע"ז כ.) או רבי יוחנן שישב בפתח בית הטבילה (ברכות כ.).
לפוסקים לאורך הדורות היה ברור שיש מבט שאינו צנוע והוא אסור באיסור חמור, ויש מבט צנוע שלא נאסר.
בשו"ע אבן העזר כ"א ס"ג התיר להסתכל בפנויה "לבדקה אם היא יפה שישאנה.. ולא עוד אלא שראוי לעשות כן, אבל לא יסתכל בה דרך זנות". כיון שהנישואין הם דבר מצוה ועל האדם לדעת שהוא בוחר באישה שיפה בעיניו, מותר ואף רצוי להסתכל בה – אבל לא דרך זנות. מכאן שיש אפשרות להסתכל ישירות באישה באופן מותר. לצד זאת, הגבול הוא עדין – אפילו למטרת מצוה עלולים להגרר ל"דרך זנות", ויש להזהר מכך.
על סעיף זה מביא פתחי תשובה את דברי הריטב"א בסוף קידושין, שאמר "דהכל כפי מה שאדם מכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא בלבו כלל – מותר לו להסתכל ולדבר עם הערוה…"
כלומר, כל אדם יודע בעצמו מה אופי הסתכלותו.
באופן כללי, חלים על סרטים כללי ההסתכלות שחלים על סיטואציות מציאותיות (יביע אומר, או"ח, ו', י"ב), ולכן אכן יש להמנע מראיית מראות לא צנועים בסרטים. אולם, נראה שבסדרה שהיא חינוכית ונקיה (ממה שראית) אין מראות לא צנועים.על מצב כזה פסק הרב סתיו ("בין הזמנים", הלכות תיאטרון וקולנוע, עמ' 207):
מעיקר הדין מותר לצפות בהצגת נשים המבוססת בעיקרה על העברת תכנים ולא על הבלטת גוף האישה. בפרט בימינו, שנשים ממצויות בעבודה ובמקומות אחרים, ממילא החשש שיבוא להכשל מחמת ראיה זו אינו גדול.
ניתן לומר אם כן, שבסדרה תמימה בה הופעת השחקנית אינה בעלת אופי מיני, הנער יכול לבחור אם להסתכל או לא להסתכל בסדרה לפי היכרותו עם עצמו. הנחת היסוד היא שהנער צופה בסדרה או בסרט כדי ללמוד מהם ולדעת את סוף הסיפור, ואם גם יהנה מראיית השחקנית הרי זו "הנאה הבאה לאדם בעל כורחו" שלא נאסרה (רמב"ם מאכלות אסורות י"ד, י"ב. ואמנם החפץ חיים החמיר לגבי ישום כלל זה בענייני עריות, אולם בשאלתך לא מדובר במצב של עריות אלא של נשים צנועות).
כל זה כמובן כאשר מדובר על נשים הלבושות כהלכה, כפי שמתקיים בסדרה שעליה שאלת.
הוספת ושאלת על השוואת מצב זה למדריכות כושר בצבא – אינני בקיאה מספיק במציאות הצבאית אך נראה לי שיש הבדל בין המצבים. מדריכות כושר לא תמיד לבושות לפי כללי ההלכה (שאינם זהים לכללי לבוש מד"ס בצה"ל) וכמו כן, על מנת לבצע את המד"ס יש לפעמים צורך בהתבוננות ממוקדת בגוף המדריכה המדגימה את התנועות, מה שהופך את הסיטואציה לבעייתית יותר מבחינת שמירת גבולות ההסתכלות הראויים. לכך מצטרפת האווירה הצבאית ששונה מהאווירה של סדרה חינוכית, ומשפיעה לפעמים על אופי ההסתכלות. בשל כל ההבדלים הללו, נראה לי שאין להשוות בין מדריכת כושר צבאי לשחקניות בסדרה.
בהצלחה
ויהי רצון שילדיך יגדלו לתפארת ויהנו מהחופשה
שלומית פיאמנטה